ניהול יחסים במלחמה
- אילה רווח

- לפני יום 1
- זמן קריאה 2 דקות
תודעה, ניהול ותיאום ציפיות קריטיים לניהול עסק.
הוא אמר "לפטופ", הן שמעו "מלחמה"- מה הקשר בין תודעה, מלחמה, ועסקים?
הסיפור הבא, שקרה ממש אתמול, מסביר את זה הכי טוב שאפשר:
רואה חשבון, לקוח שלי מאזור הצפון פנה לעובדות שלו (אמהות לילדים) בהודעה הכי מתחשבת שיכל לחשוב עליה:
"בגלל המצב, אין צורך להגיע למשרד. מאחר ואנחנו עסק שמוגדר כמשק לשעת חירום, אני קונה לכן לפטופים כדי שתוכלו לעבוד בנחת מהבית ולחסוך את הנסיעה".
נשמע ברור, נכון? דאגה, גמישות, אנושיות.
אבל הנה מה שהן ענו לו:
עובדת א': "אני לא יכולה לבוא למשרד, אני עם הילד".
עובדת ב': "אני לא חושבת שזה משק לשעת חירום! אני לא יכולה לבוא, בעלי לא פנוי".
הוא נדהם. הוא כעס. הוא נפגע.
הוא הרי כתב להן שלא צריך לבוא, והן עונות לו במגננה של "אני לא יכולה לבוא".
מה קרה כאן?
בפסיכולוגיה קוראים לזה "הטיה קוגניטיבית". כשאנחנו בסטרס, בחרדה או סוחבים טראומות ממעסיקים קודמים "שלא ראו אותנו ממטר" – אנחנו מפסיקים לקרוא עובדות ומתחילים לקרוא את הפחדים שלנו.
הן היו זקוקות לאמפתיה, והוא דיבר "עסקית". הוא ניסה לבוא לקראתן ולשם כך לפתור בעיה טכנית (לפטופים), כשהן היו באמצע הצפה רגשית.
ככה בדיוק לעיתים נסדקים יחסים. המשאב הכי יקר בעסק שלכם.
מערכות יחסים עם עובדים ולקוחות הן לא "שגר ושכח". כדי לנהל אותן באמת, צריך לדעת לשבור את מעגל החרדה הסמוי הפנימי , לראות את המלכודות של התפיסות המוקדמות ולעשות משהו אחד קריטי: תיאום ציפיות עמוק.
זה לא רק "מה אני רוצה ממך", זה "איך את/ה שומעת את מה שאני אומר".
אם הסיפור הזה נשמע לכם מוכר מהצד של יחסים לא מדוייקים עם לקוחות אתם חייבים להיות שם.
בסדנה הקרובה שלי ושל יפעת ברעם - ייעוץ לשירות קשוב נלמד איך לפרק את המוקשים האלו בזמן, לפני שהם גורמים לכם לא לראות "כסף על הרצפה"
כל הפרטים על סדנת "תיאום ציפיות" שזה מפתח לניהול שפוי כאן:
בצילום: אני במסיבה הכי שווה שהייתי בה הרבה זמן של הקפא"פ החודש
כי המאמן של הקפאפ ( קרב פנים אל פנים) הזמין אותי אפיל שאני לא מתאמנת מלא זמן. הוא יודע שאחזור! גם אני. (-:

.png)



תגובות