כמה ״צריך״ יש בתוכנית העבודה שלכם?

על האומץ לבחור, הקושי לשחרר והחיבור בין מטרות החברה לאנשים שאמורים להוביל אותן.

בואו נדבר על ״צריך״.

אתמול השתתפתי בפאנל מיוחד, שנולד מיוזמה בארגון הנטוורקינג העסקי שלי. מאמן עסקי, מאמנת, רואת חשבון ואנוכי התכנסנו לדבר על תכנון שנתי.

ענינו על המון שאלות: למה חשוב לתכנן, איך מגדירים מטרות, ומה עושים כשאין מושג מאיפה להתחיל.

אחרי יותר משעה, כשהשיח נעשה קצת יותר אישי, מישהו אמר: ״אני לא נושם״.

מישהי אחרת אמרה: ״כתבתי המון, אבל אני לא יודעת איך ליישם״.

ועלתה גם השאלה: איך ניגשים לכל זה לבד?

מכל הדברים שאמרתי שם, שניים נשארו איתי: אומץ. והמילה ״צריך״.

כדי לתכנן שנה חדשה נדרש אומץ.

אומץ להודות שמטרה שנשמעת מצוין היא אולי לא באמת מה שאני רוצה.

אומץ לבדוק מה מתאים ליכולות ולמשאבים שלי כרגע.

ואומץ לשחרר משהו שכבר השקעתי בו, אבל לא עובד.

תאמינו לי, אני יכולה להיות מלכת ה״קשה לי לשחרר״. אני יודעת כמה אומץ זה דורש.

ובתוך התכנון הזה, כדאי להקשיב לכמה ״צריך״ יש לנו בראש.

אני צריכה להיות יותר בסושיאל.

צריך להוציא עוד מוצר.

צריך לגדול.

רגע. מה אני רוצה? מה מלהיב אותי? איזה עסק אני רוצה לנהל, ואילו חיים אני רוצה שהוא יאפשר לי?

״רוצה״ יכול לחבר בין השכל ללב. ״צריך״ לבדו לא תמיד נותן לנו מספיק כוח להתמיד.

ברור שגם בדרך למטרה שאנחנו מאוד רוצים יהיו משימות שפחות מתחשק לעשות. ניירת, חשבוניות, גבייה. שם הרגל קבוע יכול לחסוך משא ומתן יומיומי עם עצמנו.

אבל כשהמטרות עצמן נשענות בעיקר על ״צריך״, כל העשייה עלולה להרגיש כמו מאבק. אפשר למלא ככה תוכנית שלמה ולהתקשות מאוד לצאת לדרך.

אז לפני שאתם ממלאים עוד טבלה לשנה הבאה, תעצרו לשאול:

מה מתוך כל זה אני באמת רוצה?

ואם קשה למצוא את התשובה, או לחבר אותה לכיוון עסקי מעשי, אפשר לחשוב על זה יחד. אני מלווה עסקים קטנים וחברות בבניית אסטרטגיה שמחברת בין השאיפות, המציאות והצעדים הבאים.

מוזמנים לכתוב לי.

תודה לצלם המתנדב Lev Kaplunov  ולחבריי הנהדרים לפאנל אילנית רוטביין Lior Jonathan Haimoff דנה זיו חיימוב ולקבוצת רמת בגן של IBC- נטוורקינג להצלחה עסקית 

פחות

• 

• 

•