.png)
שבוע שעבר ביליתי כמה ימים במדבר, קצת לבד, קצת עם חברות אמיצות, והמון עם הטבע.
מסקנות על ניהול, שיווק ודיגיטל ואיך ניצלתי ברגע האחרון ממכת חום.
מצויינות - ערך לשימור בכל תנאי גם בגל חום לא אנושי במדבר.
בחאן בארותיים נערכו למסיבה ועבדו בחום הלוהט לאט לאט ובקצב "גמל" ודאגו להכל כולל הכל. מאות אורחים הגיעו למדבר, אכלו, שתו ונהנו ממקום מסודר, נקי ברמת ריח טוב בשירותים, אוכל משובח לאורך כל היום ואווירה מקסימה שרק מקצוענים יודעים לייצר. בקיצור אין סיבה לעשות לעצמך הנחות כי אף אחד לא יתן לך אותם.
מנגנוני הגנה - זה טבעי שהם לא תמיד עובדים.
כשחם מאוד ואת זה אפשר לקחת לכל מקום, לפעמים נדמה לך שאתה צריך להתמודד עם זה, שזה שם המשחק, שכדאי לך לעמוד בקושי כי זה בטח יביא לאנשהוא.
אנחנו לפעמים מעמיסים, עומדים במטבח הלוהט של העשייה שלנו וכבר מאבדים את היכולת לראות. כשהגעתי למצב עלפון בחום אחרי שעות בצל עם מלא מים הבנתי שלא בהכל אני שולטת. הגעתי למצב שאין לי כוח אפילו לקום וללכת להתקלח כדי להצטנן. חשבתי שזה בסדר שפשוט חם ואני עייפה מהחום. בזכות חברה חכמה ממני קמנו והלכנו לחפש חדר עם מזגן. בזמן שהייתי עסוקה להמנע מהתייבשות בשתיית מים מוקפדת לא שמתי לב שאני מסכנת את עצמי במכת חום. אז נכון שאני יותר מידי "לא מפונקת" ועם זאת, למדתי שהגבולות שלנו הם לא תמיד טבעיים. מישהו צריך לעזור לנו להציב אותם. צריך ידע וקצת אסרטיביות. לא הכל בא מבפנים. זו אמונה שלא משרתת אנשים וההוכחה היא כשנתקעים במקום. ומרוב התלבטויות - עלולים פשוט להעלות באש (-:
מנגנון הגנה של עסק הוא המקום שבו חם מיידי, התזרים לא זורם, השיווק לא עובד, המנהל שהוא אתה עובד קשה מידי ולא מגיע לתוצאה. זה ממש יכול להרוג עסק ואלו הרגעים שצריך לזוז לגמרי הצידה. לא צריך לקחת חופשה במדבר רק למצוא דרך לשנות משהו שיזיז את המובייל הזה שהוא העסק שלך, או אגב, באותה מידה גם ההורות שלך (וזה לפוסט אחר... בקרוב) .
להתרחק - בשביל להתקרב
לקחת אוויר זה דבר אחד ולהתרחק זה דבר אחר. עד שלא מגיעים למצב שבו כל הרגל ודפוס לא יכולים להתקיים - אפשר אח"כ לחזור ולבחור בהם מחדש.
אני יודעת -הרעיון שמרחק יוצר פרספקטיבה הוא מאודדד שבלוני. השאלה החשובה היא על מה מתבוננים. אם כל הזמן מתסכלים על אותו דבר סביר שלא נתקדם.
אם למשל מנכ"ל של עסק, חברה או ארגן רוצה להגיע לתוצאה כלשהיא ובטוח שהבעיה היא בשיווק, במנהל שיווק, או ב"פייסבוק הזה" או ב"ספק" הזה. סביר להניח שמכאן לא יצמחו תשובות מלבד החלפת ה"ספק הזה,,"מנהל השיווק הזה" כי את ה"פייסבוק הזה" אי אפשר להזיז. אני שומעת בעלי עסקים קטנים מתלוננים על זה "לא הצליח לי בקמפיין פייסבוק, זה פשוט לא עובד". אז המקום לזוז ממנו - הוא כל האמונות האלו שהם כמעט כמו לנשק מזוזה מבחינתי.
בלי למידה אין צמיחה. בלי הבנה אין התפתחות. כל צעד שעשינו, ושילמנו עליו כסף כדאי להבין לעומק,. גם בגיוס עובדים וניהולם או מול ספקים שלא מצליחים להגיע לתוצאות זה הזמן להעמיק את הקשר איתם ולא לברוח. להבין מה קורה שם. למעט מקרים שבהם אין להם מוטיבציה - במקרה כזה עדיף לעזוב ולהחליף בלי למידה משמעותית כי כל מה שנלמד מהם עלול להיות מוטה. תמיד יש מקום להבנה ולמידה. על כל שקל ששמתם יש ידע בשווי 2 שקלים שמסתתר - זה מילות החיפוש שלא עבדו, זה הקהל שאין טעם לצבוע. תחשבו על זה.
המדבר הוא שיעור בשיווק באינסטגרם
אם הייתי מצלמת כל דבר ראוי צילום במדבר הייתי פשוט מפסיקה לחוות אותו. נכון. צילמתי בחדווה לא מעט דברים אבל האמת שהכל מחוויר ביחס לדבר עצמו. זה בגלל שאני צלמת בינונית. צלמים גדולים יכולים לגרום לסממית סתמית לחיית פרא אקזוטית. בשיווק המטרה היא לא להראות בכאילו את מה שאין לנו להציע אלא להדגיש בחדווה את מה שיש שם עבורנו. כשאני פוגשת משהו שממש מדליק אותי אני מייד הופכת לצלמת נשיונאל גיאוגרפיק. אם אני מתלהבת מסממית אז ממש כדאי לצלם אותה כמושא אהבתי היחידה. ככה עם המוצרים והשירותים שלנו.
אגב, עוד לא החלטתי אם צילומים מזאנר "הנה אני בדיוק מסיימת פגישה עם עוד לקוח מרוצה" באמת עושה אימפקט. מה דעתכם? תכתבו לי...
コメント